נחנזון נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע " מ

פסק דין

1.בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף.

2.התובעת הגישה תביעתה כנגד הנתבעת, בגין נזקי גוך שנגרמו לה, לטענתה, במהלך שהותה בשדה התעופה בניו - יורק, החל מיום 11.10.2005 ועד ליום 13.10.2005, עת נאלצה להמתין לטיסה של הנתבעת לתל אביב.

לטענת התובעת, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בכתב התביעה, הרי שהיא רכשה מהנתבעת כרטיס טיסה משולב לצורך חופשה בארה"ב, אשר כלל טיסה לארה"ב וחזרה לארץ וכן מספר טיסות פנימיות. התובעת היתה אמורה לטוס מניו - יורק לישראל בטיסה שנקבעה ליום 11/10/05 ולנחות בישראל ביום 12/10/05, ערב יום הכיפורים. על מנת להגיע לניו יורק היה על התובעת לעלות לטיסת פנים של חברת התעופה "דלתא" מסיאטל לניו יורק ביום 11/10/05. בהגיעה התובעת לשדה התעופה בסיאטל נמסר לה כי טיסת הפנים המיועדת נדחתה במספר שעות. העיכוב שחל בשדה התעופה בסיאטל גרר אחריו שרשרת איחורים ולבסוף אחרה את טיסתה מניו יורק לישראל, ונאלצה להמתין לטיסה הבאה, שיצאה רק 48 שעות לאחר מכן.

3.בכתב התביעה מגוללת התובעת את ניסיונותיה ומאמציה להגיע לניו יורק ולהספיק לטיסה האחרונה לישראל ואת התסכול הרב כשכל ניסיונותיה העלו חרס והכל לדבריה תוך שהמבקשת נוהגת בה בזלזול ולא הושיטה לה את העזרה לה היתה זקוקה.

לטענת התובעת, היא נאלצה להמתין בטרמינל בניו יורק עד ליום 13/10/05, תוך שהיא סובלת מקור ומכאבים בכל חלקי גופה ובפרט בברכיים. התובעת נאלצה לעמוד רוב הזמן ולהיסחב עם מזוודותיה הכבדות, כשהיא סובלת מכאבים, ברכיה התנפחו וכאבו מאד, מבלי שקבלה התייחסות כלשהי מצד נציגי הנתבעת.

התובעת נחתה בישראל באיחור של 48 שעות, כשהיא במצב גופני ונפשי קשה ביותר. לטענתה, עקב הארועים המתוארים בכתב התביעה החלה הדרדרות קשה במצב הברכיים שלה וביום 4.5.2008, היא נאלצה לעבור ניתוח ארטרוסקופיה בברך שמאל. ד"ר גלר, המומחה הרפואי מטעם התובעת, קבע בחוות דעתו מיום 6.5.2008 כי נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 20% בגין ארטרייטיס פוסט טראומתית של ברך שמאל בעקבות הארועים המתוארים בכתב התביעה. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת בגין אחריותה לנזקי הגוף הנטענים, מכח פקודת הנזיקין.

4.הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות, לאור הוראות אמנת ורשה החלות לטענתה על המקרה דנן, שמשמען התיישנות מהותית של התביעה ומניעת הגשת תביעה מכח עילת הרשלנות. בשלב הראשון הוארך המועד להגשת כתב הגנתה, עד לאחר שתוכרע הבקשה לסילוק על הסף. בהתאם להחלטת כבוד השופט אליקים, מסרה התובעת את תגובתה לבקשה וצרפה שני תצהירים המתארים את העובדות הרלבנטיות לתביעתה. בתשובתה לתגובה, הבהירה הנתבעת כי היא חולקת על העובדות העולות מתגובת התובעת ותצהיריה.

לאור דברים אלו, קבע כבוד השופט אליקים כי הדיון בתביעה יפוצל לשאלת חבות ולשאלת נזק. בשלב הראשון תתברר שאלת החבות לרבות הטענה בדבר תחולת אמנת ורשה והמשמעות המשפטית לאותה תחולה. כפועל יוצא מכך, הורה כבוד השופט לנתבעת להגיש כתב הגנה וכן, נקבע כי על הצדדים להגיש עדויותיהם בשאלת החבות בתצהירים.

בסופו של דבר, ויתרה הנתבעת על חקירתה של התובעת ובית המשפט הורה על הגשת סיכומי טענות בכתב לצורך הכרעה בבקשה לסילוק על הסף הנוגעת לשאלת ההתיישנות.

5.עקב מינויו של כבוד השופט אליקים לבית המשפט המחוזי, הועבר התיק לטיפולי ומכאן החלטתי.

השאלה שמחלוקת

6.הצדדים חלוקים בשאלת תחולתו של חוק התובלה האווירית, התש"ם - 1980 (להלן "החוק") וכפועל יוצא מכך, תחולתה של האמנה לאיחוד כללים מסויימים בדבר תובלה בין לאומית באוויר, שנחתמה בורשה ביום 12.10.1929 (להלן "האמנה") על הארוע נשוא התביעה. הסוגיה הטעונה הכרעה היא האם פקעה זכותה של התובעת לתבוע את נזקיה במקרה שעובדותיו מפורטות בכתב התביעה שהוגש על ידה, בשל התיישנותה.

תחולת אמנת ורשה

7.סעיף 2(א) לחוק קובע כדלקמן:

"על תובלה אוירית, שמקום היציאה ומקום היעוד שלה נמצאים לפי תנאי ההסכם בין הצדדים בשטחן של שתי מדינות שהן צדדים לאמנה, או בשטחה של אחת מהן בלבד שהיא צד לאמנת ורשה והוסכם על מקום חניה בשטחה של מדינה אחרת, יחולו הוראות האמנה".